סוגי הונאות נפוצות

השקעות פיקטיביות

התוקפים יוצרים דף פיקטיבי ברשתות החברתיות ובו הם מפיצים קמפיין הלוואה/השקעה. הקורבן לוחץ על הפרסומת, ומשאיר פרטי התקשרות. התוקף יוצר קשר עם הלקוח ומבקש ממנו להעביר סכום כסף ראשוני. לאחר מכן, הלקוח מקבל שם משתמש וסיסמה לאתר פיקטיבי בו רואה את ערך הכסף עולה, לאחר מכן לרוב הוא מבקש לבד להמשיך להעביר כספים ואף לוקח הלוואות בשבילם. התוקף מלווה את הלקוח בתהליך ההשקעה, הן באמצעות תמיכה מרחוק וסיוע באפליקציות הבנק.

עוקץ ניגרי/הונאת מקדמה (החזר כספים)

תרמית שבה נדרש תשלום מראש בתמורה להטבה (כסף, נכס, שירות) שלא מתקיימת בפועל. מבוסס על רווח מפתה/הזדמנות עסקית ניסיון לממש מציאה או זכייה.

התקנת רוגלה או השתלטות מרחוק (עוקץ טכנאים)

לקוחות מקבלים שיחות טלפון לכאורה מטכנאי אינטרנט, אשר מדווח שיש להם תקלה באינטרנט בביתם ומציע להם לתקן את התקלה. הלקוחות מתבקשים להתקין אפליקציה במכשיר הנייד אשר מאפשרת להשתלט על הנייד מרחוק. לאחר מכן מתקשרים ללקוחות לכאורה מטעם הבנק/חברת האשראי/משטרה, ומספרים ללקוחות שהיה ניסיון לפרוץ להם לחשבון ולהעביר כסף ובעקבות כך מבקשים מהלקוח להעביר את הכרטיס אשראי שברשותם לשליח בכדי שניתן יהיה לבטלם.

הודעות SMS מתחזות לבנק

הלקוחות מקבלים הודעה "לכאורה" מהבנק ובה נאמר שהפעולה (העברה/משיכה) כשלה ולכן הלקוחות מבצעים את הפעולה שוב ושוב מבלי לדעת שהכסף מועבר לתוקף.

פישינג

הלקוח נופל בדף נחיתה מתחזה לאתר הבנק בו הוא מתבקש להזין פרטים אישיים כגון: ת"ז, קוד מזהה וסיסמה.

בדרך זו הפרטים נגנבים ובאמצעותם מתבצע שימוש זדוני.

החלפת כרטיס סים (SIM SWAP)

מתווה הונאה במהלכו מתחזה פונה לחברת תקשורת לאחר שהשיג מספר פרטים אישיים אודות הקורבן, באמצעותם הוא מנסה להשיג שליטה על מספר טלפון של הלקוח ע"י ביצוע ניוד של קו הלקוח לחברת תקשורת אחרת או לחילופין לבצע העתקת הקו לכרטיס SIM חדש הנמצא ברשותו.
בכך המתחזה מקבל אחיזה על קו הלקוח ויכול לבצע בשמו פעולות מול חברות שונות המאמצות את הלקוח באמצעות שליחת OTP